הייתי אחרי יג, יד
התגייסתי לצבא לתפקיד יומיות הייתי כל יום 12 שעות מחוץ לבית חוזרת בלי כוחות ולא מרגישה משמעותית.
הבן זוג שלי באותה תקופה נפרד ממני כי "הוא היה צריך להתרכז בעבודה"
היו לי חברות שלא הרגשתי בנוח אפילו לספר להן מה אני עוברת
כי פחדתי שירכלו עליי.
הייתי קמה כל בוקר בתחושת: אני לא מאמינה שאני צריכה לקום עכשיו, איזה באסה!
אבל דווקא בנקודה הכי נמוכה הבנתי
אני לא מסכימה לחיות ככה יותר!
והתחלתי ללמוד ולהתפתח
הבנתי שלא מגיע לי לחיות ככה
ולאט לאט פשוט התחלתי לזמן